שער מדיניות אנטרופי

2. כשירות הדירקטורים ועצמאותם
email

2.1.   כשירות חברי הדירקטוריון

  1. בחינת כשירות על בסיס הוראות חוק החברות: המלצתנו תתבסס באופן עקרוני על הוראות חוק החברות בנושא, לרבות הצהרת המועמד בדבר קיום הכישורים הדרושים ובחינת יכולתו להקדיש את הזמן הראוי לשם ביצוע התפקיד, בשים לב לצרכיה המיוחדים של החברה ולגודלה.
  2. הכשרות לדירקטורים: אנו ממליצים לחברה לפעול למען בחינה שוטפת של כשירות הדירקטורים וההכשרות הנדרשות להם למען מילוי תפקידם והתמודדותם עם נושאים מקצועיים הקשורים בפעילותו של התאגיד, בצרכי שוק ההון ונושאים כלליים אחרים.
  3. פרסום תוכנית ההכשרה: אנו ממליצים על פרסום תכנית הכשרה זו לצורך בחינתה על ידי בעלי המניות. המלצה זו הינה למען חיזוק מרכיבי הממשל התאגידי הכלליים בתאגיד.

2.2.    מינוי דירקטור או דח"צ שהוצע על ידי משקיע מוסדי

  1. עידוד משקיעים מוסדיים להצעת מועמד: לנוכח הצורך הגובר בהגברת אמון המשקיעים בדירקטוריון, לדעתנו ראוי לעודד משקיעים מוסדיים להציע מועמד מטעמם לתפקיד דירקטור או דח"צ.
  2. תמיכה במועמד שיציע משקיע מוסדי: במידה ובאסיפה הכללית יציע משקיע מוסדי מועמד לתפקיד דירקטור או דח"צ[1] ומנגד דירקטוריון החברה יציע מועמד אחר שיזכה לתמיכת בעל השליטה, אנו נמליץ לבחור במועמד שיוצע על ידי המשקיע המוסדי, בהנחה שאכן מדובר במועמד ראוי מכל הבחינות.
  3. תמיכה בהחלטות דח"צ שהוצע ע"י גופים מוסדיים: על מנת לעודד את מינויו בפועל של המועמד לתפקיד דח"צ שהוצע על ידי משקיע מוסדי (לנוכח זכות הווטו שקיימת לבעל השליטה בהצבעה באסיפה הכללית כנגד מועמד שהוצע על ידי בעלי מניות מיעוט לתפקיד דח"צ בכהונה הראשונה), לדעתנו ראוי שיוענק אמון רב יותר בשיקול הדעת של ועדת התגמול שחבריה הוצעו על ידי גופים מוסדיים וזכו לתמיכתם. לכן, ניטה להעניק המלצה חיובית להחלטות בענייני תגמול, העולות לאישור האסיפה הכללית, בתקופת כהונתו של דח"צ שהוצע על ידי גופים מוסדיים, כל עוד דח"צ זה אכן תמך בהחלטת התגמול והיא אינה עומדת בסתירה מהותית לעקרונות מדיניות ההצבעה.

2.3.    הארכת מינוי דירקטור

בעת הארכת מינוי של דירקטור, ייבחנו בעיקר הנושאים הבאים:

  1. משך כהונת הדירקטור: כעיקרון אנו נפעל בהתאם להגדרה בחוק החברות ונסווג דירקטור כתלוי מעל לכהונה של 9 שנים, למעט האמור בסעיף ב' להלן.
  2. בחברות דואליות ובחברות ישראליות הנסחרות בחו"ל שלהן בעלות מבוזרת[2] – אנו נסווג דירקטור כבלתי תלוי גם אם כיהן בתפקידו מעל 9 שנים[3], וזאת בהנחה שמבנה הדירקטוריון בחברה הנו בהתאם למדיניותנו לחברות ללא בעל שליטה (מעל 50% מהדירקטורים הם בלתי תלויים) וכי התרשמנו כי כהונתו ארוכת השנים של הדירקטור לא תפגע בתפקודו ובתפקוד הדירקטוריון.
  3. שיעור השתתפות בישיבות הדירקטוריון: אנו סבורים כי בעלי המניות זכאים לצפות מהמועמדים להשתתפות בשיעור מינימאלי של 75% בישיבות הדירקטוריון ובישיבות הוועדות להן מונו בתקופה של לפחות שנתיים שקדמו למועד המינוי (ככל שהדירקטור כיהן בחברה בתקופה זו), כאשר הרף לגבי השתתפות ב- 75% לפחות מהישיבות ייושם על ידינו לגבי כל שנה בנפרד.
  4. בחינת רקורד ההצבעה של דח"צים: בעת מינוי דח"צ[4] אנו נבקש לבחון גם את רקורד ההצבעה של אותו דח"צ בעסקאות רגישות בהן הוא מהווה שומר סף מהותי (עסקאות עם בעלי שליטה ונושאי תגמול מהותיים). לאור זאת, אנו נבחן את החלטות הדירקטוריון בנושאי תגמול ועסקאות בעלי עניין מהותיות במהלך תקופת כהונת הדח"צ, ואת אופן ההצבעה של אותו דח"צ באותן החלטות, ככל שקיים מידע גלוי בנושא. במידה והדח"צ תמך בהחלטות שזכו להצבעת נגד משמעותית של גופים מוסדיים והמלצות אנטרופי היתה לגביהן שלילית, אנו נביא ונשקלל מידע זה במסגרת המלצתנו למינוי.
  5. ה. שימוש בייעוץ חיצוני בלתי תלוי: במועד מינוי מחדש של דירקטור ובפרט בעת מינוי מחדש של דירקטור חיצוני, אנו נבחן באיזו מידה במהלך תפקידו פנה הדירקטור, כפוף למידת הצרכים שנוצרו, לקבלת ייעוץ חיצוני בלתי תלוי בנושאים מקצועיים שונים ומהותיים להם נדרש במסגרת כהונתו. כמו כן, נבחן מי הגורם האחראי על אישור תקציב זה, האם קיימת מדיניות בנושא ועוד. מידע זה יוצג לבעלי המניות במסגרת המלצתנו ככל שהינו מידע גלוי.

2.4.    הגבלת כהונה במספר דירקטוריונים במקביל

  1. הגבלת כהונה במספר דירקטוריונים מהותיים: אנו ממליצים להגביל את מספר הדירקטוריונים בהם מכהן דירקטור מוצע ל- 6 דירקטוריונים מהותיים[5] וכן יילקח בחשבון, האם לדירקטור קיים עיסוק משמעותי נוסף מעבר לכהונתו כדירקטור בחברות.
  2. כהונה במקביל בחברות אחרות בקבוצה, לרבות חברות בנות והנכדות, לא תימנה במספר דירקטוריונים מהותיים ככל שפעילותם העסקית אינה חריגה ביחס לפעילות החברה/הקבוצה.

2.5.    מינוי מנכ"ל כדירקטור

על אף הצורך הקיים בביצוע הפרדה בין הדירקטוריון לבין ההנהלה, אנו נמליץ לתמוך במינוי המנכ"ל כדירקטור בחברה וזאת לאור הנימוקים הבאים:

  • כהונת מנכ"ל כדירקטור תחיל עליו אחריות נוספת ותיגרע מאפשרותו להתחמק מאחריות משפטית לפעולה שהוא הביא לאישור הדירקטוריון, בטענה כי אין לו מעמד רשמי באישור שלה.
  • מבחינה עסקית ראוי שהמנכ"ל העומד בראש ההנהלה המעשית ומטבע הדברים יוזם את מרב הנושאים המובאים לאישור הדירקטוריון (להוציא את סוגית הבקרה על תפקוד ההנהלה המעשית שצריכה להתבצע באופן תקופתי ללא נוכחות המנכ"ל), יהיה גם זה שייקח חלק בהחלטה המתקבלת בדירקטוריון.
  • בנסיבות מסוימות היעדרות של המנכ"ל מהדירקטוריון עלולה לגרום להזרה, לאי הבנה ולחיכוכים מיותרים בין הדירקטוריון להנהלה.

2.6.    מינוי מנכ"ל שהינו בעל שליטה כדירקטור

אנו נמליץ לתמוך במינוי מנכ"ל שהינו בעל שליטה, כדירקטור בחברה, בכפוף לקיומם של מנגנוני בקרה מאזנים בדירקטוריון, המאפשרים פיקוח על עבודת המנכ"ל שלא בנוכחותו.

עמדתנו לעיל נובעת מהבנתנו כי תוספת דירקטור מטעם בעל השליטה בכדי לייצר את הפרדת התפקידים האמורה אין בה תמיד בבחינת שיפור הממשל התאגידי ולעתים אף מייצרת הוצאה מיותרת ו"הרחקה" של בעל השליטה מהדירקטוריון, מצב שאינו אופטימאלי עקב הדומיננטיות שלו והשפעתו הרבה על הדירקטוריון. לעומת זאת, יישום מנגנוני פיקוח נאותים, יביא לייעול עבודת הדירקטוריון, יתרום להפנמת הצורך במנגנוני בקרה ופיקוח על עבודת המנכ"ל (כמפורט בהוראות ממשל תאגידי מומלצות לקיום ישיבות ללא נוכחות המנכ"ל בכדי לבחון את תפקודו שלא בנוכחותו, אשר נעודד את יישומן בחברות אלו), וכן יקטין את הסיכון הגלום בפעילות דירקטוריון של חברה עם בעל שליטה פעיל, שאינו חלק ממנו.

2.7.    מינוי נושאי משרה הכפופים למנכ"ל כדירקטורים

ככלל, אנו ממליצים להתנגד למינוי נושאי משרה או מנהלים אחרים הכפופים למנכ"ל, כדירקטורים בחברה.

2.8.    הפרדת תפקיד המנכ"ל והיו"ר

  1. כהונה במקביל של מנכ"ל כיו"ר: לאור מבנה השליטה הייחודי הקיים בשוק הישראלי המאופיין בריבוי גרעיני שליטה וההשפעה של מבנה זה על היבטים הקשורים באי תלות הדירקטוריון, ככלל אנו ממליצים להתנגד לכהונה במקביל של מנכ"ל כיו"ר וכן ממליצים להתנגד למינוי מנכ"ל, או מי מהכפופים לו, או מי מבני משפחתו, לתפקיד יו"ר דירקטוריון, במקביל לתפקידו כמנכ"ל החברה.
  2. חריגים: יחד עם זאת נשקול את עמדתנו באופן שונה במקרים חריגים בלבד כדלקמן:
    • מינוי זמני: במקרים בהם קיימת הצדקה לכהונה זמנית במקביל, כגון ניהול משבר, גישור לתקופת מעבר וכדומה (ובלבד שהמינוי המקביל יהיה לתקופה קצרה).
    • חברות משפחתיות: במקרים חריגים בלבד בהם החברה מציגה תרומה עודפת משמעותית לבעלי המניות ולאורך זמן (לפחות 5 שנים), ולאחר הגברת המשקל הדח"צי לרמה של 50% מהדירקטוריון, כפיצוי לאי ההפרדה של תפקידי היו"ר והמנכ"ל.
    • חברות ללא גרעין שליטה (רלוונטי בעיקר לחברות דואליות או חברות הנסחרות רק בחו"ל ללא גרעין שליטה): נשקול להמליץ על כהונה במקביל של יו"ר ומנכ"ל במקרים בהם לא קיים בחברה בעל שליטה וכן נמצא כי קיימים בדירקטוריון מנגנונים מאזנים המאפשרים פיקוח יעיל על עבודת המנכ"ל בהיותו יו"ר, כגון: קיומו של דירקטור בלתי תלוי מוביל (Lead Independent Director[6] /[7), קיומה של ועדת איתור, הסבר ברור לצורך בכהונה מקבילה ובחינה של מידת אי-תלותו של הדירקטוריון.

 

[1] חוק החברות מעניק למשקיע מיעוט המחזיק לפחות 5% ממניות החברה אפשרות לבקש זימון של אסיפה מיוחדת, ולמשקיע המחזיק 1% ממניות החברה לבקש להוסיף נושא מתאים לדיון לסדר היום של אסיפה כללית שכבר זומנה עד לשבוע לאחר מועד פרסום האסיפה.

[2] ללא בעל שליטה.

[3] ראו גם תקנה 5א(ב) לתקנות החברות (הקלות לחברות שני"ע שלהן רשומים למסחר מחוץ לישראל), התש"ס-2000.

[4] מינוי דח"צ לכהונה ראשונה מחייב רוב רגיל וגם רוב מיוחד, בעוד שמינוי לכהונה נוספת שניה ושלישית, יכול להיעשות ברוב מיוחד בלבד, קרי ע"י אישור בעלי מניות המיעוט בלבד, סעיף 245(א1)(1) לחוק החברות. מכאן שקיימת חשיבות רבה לעמדת בעלי מניות המיעוט בעת המינוי בכהונה הראשונה וכן בעת המינוי מחדש.

[5] דירקטוריון מהותי ייחשב כדירקטוריון של חברה ציבורית ו/או של חברה פרטית בעלת היקף פעילות מהותי או מורכבות רבה במבנה הפעילות. מידע לגבי חברות פרטיות יתבסס על ערוצי המידע הפומביים וכן על דיווח החברה. מגבלה זו מיושמת החל מספטמבר 2014 והיא נבחנת מדי שנה.

[6] מעמד הדירקטור הבלתי תלוי המוביל הוסדר בשנת 2002 ע"י הבורסה בניו יורק והתחזק מאוד בשנים האחרונות בשוק האמריקאי. כיום בכמעט בכל החברות האמריקאיות הגדולות התבסס מעמד זה, הרבה מעבר לדרישות הבורסה המקוריות. הגידול בהיקף התופעה נעוץ בעיקר בהיותה משקל נגד לקיומם של מנכ"לים המכהנים כיו"רים בחברות אמריקאיות http://www.pwc.com/en_US/us/forensic-services/assets/lead-director-survey.pdf

[7] מדיניותISS  לשנת 2016 מפרטת את תפקידי הדירקטור הבלתי תלוי המוביל ומציינת כי המינוי צריך להתבצע מקרב הדירקטורים הבלתי תלויים ולכלול הגדרה מפורטת של תפקידיו לרבות: (א) הובלה של כל ישיבות הדירקטוריון בהן היו"ר אינו נוכח, (ב) לשמש כחוליה מקשרת בין היו"ר לבין הדירקטורים הבלתי תלויים, (ג) לאשר מידע שנמסר לדירקטוריון, (ד) לאשר את סדר היום של הדירקטוריון ולוודא שקיים זמן ראוי לדיון לכל נושא, (ה) מנדט מלא לזימון ישיבות בנוכחות הדירקטורים הבלתי תלויים, (ו) לקדם יצירת תקשורת ישירה מול בעלי מניות עיקריים מהציבור. http://www.issgovernance.com/policy-gateway/2016-policy-information/.